התנאים השונים שעל פיהם ניתן להתיר לאדם לשלוח יד בנפשו נוסחו בימינו על ידי הרב שלמה גורן כמסקנות בצורה של הלכות פסוקות , 1 הלכות למעשה , במאמר שכתב על מעשה ההתאבדות במצדה : א ) הנופל בידי אוייב אכזרי שעומד להורגו בזמן מלחמה וירא שיכופו אותו תוך כדי יסורים לעבור על סוג עבירות כאלה שנצטווינו ליהרג ולא לעבור כגון : עבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים , מצוה למות מיתת עצמו ולא ליפול בידי האוייב . ב ) הנופל בידי האוייב כנ"ל , העומד ודאי לכוף אותו לעבור על עבירות אחרות תוך יסורי מוות כבדים מנשוא , שבזמן רגיל אין מצוה ליהרג עליהם , אכל האוייב כוונתו תהיה להעבירו על דתו ואמונתו ולבסוף יהרגו אותו , דינו 2 כבשעת השמד , מוטב למות מיתת עצמו ולא ליפול בידי האוייב . ג ) כאשר נפילתו בשבי האוייב יביא לידי חילול השם ויתן בידי האוייב אמצעי להתפאר ולהתגדל בו , ובסופו של דבר יהרגו אותו , מצווה גם כן למות בידי עצמו ולא ליפול בידי האוייב , מעין מה שקרה לשאול המלך ולאנשי מצדה . ד ) כאשר קיים חשש שלפני המוות תוך כדי יסורים והתעללויות ינסה האוייב לסחוט ממנו ידיעות בטחוניות חשובות , שגם על אי מסירתם לידי האוייב...
אל הספר