פרק י: יחסם של חכמי אשכנז ופולין במאה השש־עשרה והשבע־עשרה לקידוש השם

המהרש " ל אכן , במאה השש עשרה נשמעת הסתייגות ממעשים של הריגה עצמית ושחיטת ילדים , אפילו נעשו לשם קידוש השם , על ידי ר' שלמה לוריא ( המהרש"ל ) מגדולי חכמי ישראל בפולין , ראש ישיבה אשר בספריו הוא מביע דעתו בתוקף נגד הפוסקים שדעתם אינה נראית לו ואין משוא פנים בדיונו . כך כותב הוא בספרו 'ים של שלמה , ' בבא קמא , פרק שמיני סי' נט : ונראה , אפילו אם נתפס בידי גוים ומתיירא שלא יענו אותו עד שיעבוד עבודה זרה , מכל מקום לא ימית את עצמו , ויסבול כל העינויים לפי כהו , והבא לטהר מסייעים לו , ואולי יכול לקבל העינויים ' ... וקל וחומר שאסור בשעת הגזרה לשחוט את בניו , כדי שלא יטמאו אותם בשמד , כי אפילו בעצמו אין אדם רשאי לחבול , קל וחומר באחרים . ומסתמא אם ( אינם ) ראוים וזוכים לכך יחזרו מעצמן , ועכשיו הן אנוסים , ופטורים לגמרי . וגם כן רוב האנוסים חוזרים אחר כמה שנים , ולפעמים בניהם חוזרים . לדעת המהרש"ל , אסור לאדם להרוג את עצמו ואת ילדיו אפילו אם הדבר נעשה כדי שלא "יטמאו אותם בשמד , " כי גם אם יוטבלו לנצרות , רוב האנוסים - הם או בניהם - חוזרים ליהדות . לדבריו , אין להביא ראיה ממעשהו של שאול , כי ההי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד