המימרה הרווחת בספרות ההלכה המאוחרת "המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא , " אינה מצויה במקורות התלמודיים . מספר מפרשים עוסקים במציאת מקור למימרה זו . רמז למימרה זו ניתן למצוא במדרש שוחר טוב על תהלים , מזמור קכ : " וכן אתה מוצא בדואג שהרג עצמו ואין לו חלק לעולם הבא . " מימרה דומה מובאת על ידי ר' מנחם ב"ר שלמה במאה השתים עשרה במדרש שכל טוב לבראשית מד לד : "שכל המאבד עצמו לדעת יורד לגיהנם . " הרב מנחם מ' כשר מביא ( בתורה שלמה על פרשת נח , אות לא ) מקור לכך ממדרש תימני - אור האפלה ( בור אלצולם ) אשר חברו ר' נתנאל בן ישעיהו בשנת פ"ח : ( 1338 ) "את דמכם לנפשותיכם אדרוש - זה ההורג עצמו ואין לו חלק לעולם הבא . " ר' יום טוב ליפמאן , מחכמי אשכנז במחצית הראשונה של המאה רלי : שמירת שבת כהלכתה , פל"ב , הערה צו . ( מי שניסה להתאבד וניצל - יש הסוברים שחייב לברך ברכת הגומל ( ראו : שו"ת לב חיים , ח"ג , שאלוניקי תקפ"ג , סי' נג ; שו"ת ויצבר יוסף [ שווארץ , [ גרוסוארדיאן תרצ"ו , סי' פא ; שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר , תל אביב תשכ"ט , או"ח , סי' כט . ( ויש החולקים וסוברים שאין לו לברך ברכת הגומל ( ראו : שו"...
אל הספר