בחינת מקומן של הנשים בתיאטרון הישראלי מתייחסת בספר זה לדרכי ייצוג ועיצוב של דמות האשה , לשחקניות , לבמאיות , למנהלות ולבעלות מקצוע אחרות בתיאטרון . הסקירה הקצרה המובאת בהמשך תלווה במספר דוגמאות , לצורך המחשה בלבד : נקודת המבט הגברית שלטה באופן כמעט מוחלט במחזאות העברית והישראלית עד לשנות השמונים של המאה העשרים מבחינת דרכי הייצוג ועיצוב דמותה של האשה . רוב דמויות הנשים עוצבו באורח סטריאוטיפי , השמור בדרך כלל לדמות ה"אחר" במחזאות העברית , והופיעו בעלילות המחזות על פי תפישות אידיאולוגיות שהנחו את כותבי המחזות בכל תקופה . ( Urian , 2004 ) בתקופת הדורות המייסדים של הציונות יוחדו לנשים תפקידים של אם , אשה , אחות ובת , התומכות בגברים שעסוקים בעבודת האדמה ובהגנה מפני פורעים ערביים ( שימרים מאת עבר הדני , , 1937 האדמה הזאת מאת אהרון אשמן , ;( 1942 במחזות מתקופת מלחמת השחרור משמשת דמות האשה כ"מראה" לגבורתו של הגבר בקרבות ( הוא הלך בשרות מאת משה שמיר , , 1948 בערבות הנגב מאת יגאל מוסינזון , ;( 1949 במחזות שנוצרו לאחר קום המדינה מייצגות הנשים במידה רבה את התמורה הערכית שחלה בחברה הישראלית , מהתמקד...
אל הספר