פרק שישי כל אחת והפמיניזם שלה

פמיניסטיות רדיקליות אינן מעוניינות ליצור נשים מפורסמות : המטרה המוצהרת של המהפכה שלהן היא יצירתה של חברה שבה "אינך צריכה להיות מפורסמת כדי שקולך ישמע '" . צמיחתם ופעילותם של הארגונים הרדיקליים בשנות השבעים הם סיפורה של התנועה הפמיניסטית בישראל , של הקבוצות , הארגונים , ההפגנות , המחלוקות וההסכמות . זהו סיפורן של נשים פמיניסטיות אשר הניתוח החברתי והרעיונות שלהן נתפשו כבלתי אפשריים במקרה הטוב , ומגוחכים במרבית הזמן . ההצלחה של השינוי החברתי , אותו רצו לחולל , לא באה לידי ביטוי מידי . זמן ניכר עבר עד שהתנועה הפמיניסטית הצליחה להשפיע על החברה , עד שהנושאים שהעלתה אומצו על ידי ארגוני הנשים הגדולים וחדרו אל לב הממסד , במיוחד בכל הקשור לסוגיית האלימות כלפי נשים . כפי שהראתה החוקרת חנה הרצוג , "הארגונים הרדיקליים , וכן מנהיגותיהם , נשארים כל הזמן בשוליים , בחזקת אוואנגרד קבוע , היוזם כל פעם רעיון חדש , אשר נתפש בראשיתו כרדיקלי ובלתי אפשרי " . כך , למרות השפעתם הניכרת והחשובה נשארו הארגונים הפמיניסטיים והנשים שהובילו אותם כמעט בלתי ידועים . בעוד שהנשים עצמן עברו תהליכי העצמה וחייהן השתנו לעתים ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ