התביעה לזכויות נשים מתוך לאומיות ציונית

התנועה הלאומית הציונית , שהחלה במאמציה להתיישב בארץ ישראל כבר בסוף המאה התשע עשרה , סחפה את הציבור הציוני בשאיפה לבנייתה של חברה חדשה . הנשים הציוניות היו שותפות מלאות לתקווה זו . על כן , המאבק על זכות הבחירה לנשים היה מאבק בלתי צפוי . תפישת השוויון של הנשים את עצמן ואת החברה נבעה מתוך הרגשת שותפות מלאה בחזון הציוני . האידיאל של האשה הלוקחת חלק שווה בבניין הארץ ליווה את הנשים מתחילת ההתיישבות הציונית במושבות , והמשיך ללוות אותן לאורך כל תקופת המאבק על זכות הבחירה . גם מאבקיהן של הפועלות בתוך תנועת הפועלים צמחו מתוך תחושה של שוויון . שוויון הנשים היה חלק מהאידיאל הציוני המקובל , והצורך להיאבק עליו היה בבחינת הפתעה שגרמו החרדים ביישוב הישן . תפישות אלו הניחו את התשתית לצמיחתה של האמונה שאכן היה שוויון בין נשים וגברים בתקופת הקמתה של החברה היהודית החדשה בארץ ישראל . לאורך כל שנות המאבק האמינו הנשים שמכוח היותן שותפות לעשייה הציונית הן זכאיות לכל הזכויות המגיעות לגברים ביישוב היהודי בארץ ישראל , אמונה שהיתה חזקה מכל טיעון אחר שהן הביאו להצדקת דרישותיהן באותן שנים . למרות הצורך בקשרים בינלא...  אל הספר