2. חלוקתה של מדינת בית-הורדוס

לפני מותו , בשנת 4 לפני ספה '' נ , נוכח המלך עצמו לדעת , כי אף אחד מבניו , שהוא מניח אחריו , אינו ראוי לשאת בעול המלכות כולה . בצוואתו המליץ איםוא הורדוס לפני הקיסר , כי ארצותיו תחולקנה בין בניו . לאחר היסוסים רבים הסכים אוגוסטוס לנסיון זה , ונתן לאךכילאוס , בכור בניו של הורדוס שנשארו בחיים , את יהודה , את אדומיאה ואת השומרון יחד עם הערים שאותן ייסד אביו — קיסרי וסבסטי : שטח זה הכניס לבעליו שש מאות כיכרים כסף מדי שנה בשנתה . שאר הערים היווניות ( עזה , גדר וסוסיתה ) צורפו לסוריה . הבן השני , הורדוס א 55 זי 9 ס , קיבל את הגליל ואת עבר הירדן היהודי ; ארצותיו הכניסו מאתיים ככרים . לבן השלישי , 9 יליפ 1 ס , העניק הקיסר את הבשן , הטרכין , החוורן . הגולן , פניאס וחולתר ) , חלקת זינודורוס : ( הוא הכניס מאה כיכרים מס . שלומית , אחותו של הורדוס , קיבלה לנחלה את הערים יבנה ואשדוד בשפלה , ואת פצאליס בבקעת יריחו ; חלקתה הכניסה לה שישים כיכרים מדי שנה בשנתה , והועמדה בפיקוחו של ארכילאיסי . חלוקה זו מבליטה קו מדיני מסוים . השטח היהודי מחול ק בין שתי רשויות , אחת ביהודה והשנייה בגליל ובעבר הירדן . לאר...  אל הספר
מוסד ביאליק