יעקב גרוס כיבוש ירושלים בידי הבריטים בחנוכה תרע"ח ( 1917 ) נתפרש באתחלתא דגאולה : היהודים ראו בשחרור העיר נס של חנוכה ו"פעמיו של משיח / ' כאילו החזון הציוני עומד בפני התגשמותו . " יום כיבוש ירושלים" אף היה לחג רשמי } nxj , ivcw * ונחוג כיום שבתון במשרדי הממשלה . בבתי הכנסת ובכנסיות נערכו תפילות חגיגיות , ובחוצות נערכו ארועים ותהלוכות בהשתתפות קהל רב ובמעמד הנציב העליון . כן חולקו עיטורי כבוד והצטיינות , נערכו "חתונות לאומיות" והוסר הלוט מעל רחובות חדשים . בימיו של שהנציב העליון , הרברט סמואל , היה זה יום החג העיקרי בארץ . במגרש הרוסים נערך טקס רב רושם במעמד צבאי בהשתתפות צבאות צרפת ואיטליה , שייצגו את מעצמות ההסכמה . בטכס נכח הסגל הדיפלומטי , נכבדים וראשי הדתות . לאחר שהנציב העליון סקר את המסדר , נערך מצעד שנע לעבר שער יפו לקול תשואות ההמון . לצירי הדרך עמדו תלמידי בתי הספר הירושלמים מכל העדות , שקיבלו את המצעד בקריאות נרגשות . שירת הנוער העברי נמהלה בשירת תלמידי בתי הספר הערביים ואליהם הצטרפה השירה האנגלית של החיילים . בכנסיית סט . ג'ורג' נערכה תפילת הודיה משולבת בשלוש השפות הרשמיות...
אל הספר