שמואל אביצור הקטע הקצר שבין אגם החולה לכנרת , שבו נמצא כיום פארק הירדן , הוא בעל עניין מיוחד : אורכו של קטע זה קצת יותר מעשרים ק"מ . הירדן יורד מגובה של כ 65 מ' מעל פני הים עד כ 210 מ' מתחת לפני הים , בהפרש גבהים של 275 מ / היינו ירידה שבין 13 ל 14 מ' לכל קי'מ . בקטע זה , יותר מאשר בכל מקום אחר של זרמו , מצדיק הירדן את שמו הפרטי : "היורד , " בעוד שמן הכנרת עד ים המלח , הירידה מתונה בהרבה . תנאים טופוגרפיים אלה נוצלו מימים קדומים להשקיה . בייחוד השתמשו בכוח מי הנהר לטחינת קמח , בצורה מסורתית ( קמאית . ( בפועל , היא עלתה ברמתה , עוד מראשית ימי הביניים , על הטכנולוגיה וכושר התפוקה בהשוואה למקובל באותה תקופה באירופה ובמקומות אחרים . הניצול המודרני של מי הירדן להפקת כוח החל כידוע דרומה יותר , בנהריים . וזאת , בשל נוחות מסוימת ורצון לנצל גם את מי הירמוך , גדול יובליו של הירדן , אף שבקטע זה יורד הנהר רק כעשירית מהשיפוע שבין החולה לכנרת . רצועת גאון הירדן שבין שתי הימות היתה חשופה להתנכלויות מצד הסורים לאחר קום המדינה . חלקה הוכרז כשטח מפורז שהיה סגור , ולמעשה היה כפוף לשלטון הסורי . מצב הד...
אל הספר