דוד אוחנה ישעיהו ליבוביץ היה האינטלקטואל הישראלי הרדיקלי ביותר שהתריע מפני הפיכתה של "המשיחיות הכנענית" לתאולוגיה פוליטית המושלת בכיפה בישראל . אין משמעותה של הרדיקליות הליבוביציאנית "קיצוניות , " כפי שפירשו רבים את תוכחותיו ואת תובנותיו , אלא נאמנות לפירוש המקורי של המושג , איתור שורש ( radix ) הדברים . במהלך כל הביוגרפיה האינטלקטואלית והציבורית שלו חתר ליבוביץ לחשוף את שורש היחסים בין יהדות , ציונות וישראליות , הן זיקות הגומלין בין דת למדינה הן סוגיית הכיבוש . מאחר שחתר לשורש הדברים , הוא גרס שיש להבחין עקרונית בין קודש לחול ושאין לטשטש בין הקטגוריות האלה . חתירה זו היתה עיקר העיקרים בהגותו הפילוסופית ונקודת המשען של מחשבתו הציבורית . חרדתו הגדולה היתה העבודה הזרה , כלומר ייחוס קדושה או ערך מוחלט לעניינים אנושיים או לענייני חולין , דוגמת טריטוריה או דגל . הרדיקליות של ליבוביץ עשתה אותו אינטלקטואל טוטלי , כלומר , מי שהתפלספותו מחייבת התייחסות ביקורתית כמעט לכל היבט בהוויה החברתית והפוליטית . להוגים טוטליים כאלה יש בדרך כלל א פריורי סיפר על אידאולוגי או הלכתי המכתיב את היחס לקיום האנוש...
אל הספר