גילי זיוון אינני רואה באמונה הדתית מסקנה שהאדם מסיק אלא הכרעה ערכית שהוא מכריע ( ליבוביץ , אמתה , היסטוריה וערכים , עמ' ( 11 מבוא במאמר זה אני מבקשת לדון בתפקידה של ההכרעה הדתית במשנתו של ליבוביץ משני היבטים . בחלקו הראשון של המאמר אבחן את מקומה של ההכרעה הדתית מנקודת מבטו של ליבוביץ . אנסה לחשוף את הנחות היסוד הפילוסופיות והדתיות שלו , המובילות אותו לעמדה קיצונית , מקסימליסטית , ביחס למשקלה של ההכרעה הדתית . בחלקו השני של המאמר אבחן את עמדת ליבוביץ בנושא מנקודת מבט "חיצונית" ביקורתית , ואבקש להצביע על הקשיים שעמדה מקסימליסטית זו טומנת בחובה . במידת מה , באופן גס ומכליל , אפשר לומר כי זוהי ביקורת בעלת ממדים פוסטמודרניים , המערערת על כמה מהנחותיו הבסיסיות של ליבוביץ בנושא הכרעת היחיד , הנחות המאפיינות בעיקר עמדות מודרניות רומנטיות . דיון זה ייעשה מתוך מודעות למתח שבין התפיסה המודרנית הרומנטית , המדגישה את ההכרעה האישית , ובין התפיסה הפוסטמודרנית , המדגישה את תפקידה המכריע של הקהילה בעיצוב הכרעותיו של היחיד . תפיסה המעניקה מקום מרכזי להכרעה האישית מניחה את מציאותו של סובייקט בוחר המסוגל ...
אל הספר