הגישה הסובייקטיבית מפרשת את המושג הסתברות כדרגת אמונה ולא בשכיחות יחסית . לפי גישה זו , טענה , ( 4 ) שההסתברות להוציא דמות בניסיון יחיד היא , 3 / 13 מתפרשת כהיגד המשקף את דרגת הביטחון של הפרט לגבי התוצאה האפשרית של הניסוי . אם מפרשים הסתברות כמדד של דרגת אמונה , אזי אפשר להחיל את המושג הסתברות גס על מאורעות חד פעמיים , כגון הליך משפטי או משחק גביע , והיא אינה מוגבלת למאורעות בני חזרה . הגישה נקראת סובייקטיבית כיוון שההסתברות נתפסת כשיפוט סובייקטיבי של הפרט , ולא כתכונה הניתנת למדידה אובייקטיבית . לפי גישה זו , לאנשים שונים יכולות להיות הסתברויות סובייקטיביות שונות לאותו מאורע ( למשל , התוצאה של בחירות ) אם יש להם מידע שונה או תמונת עולם שונה . ואולם , לגבי מאורעות כמו הטלת מטבע או שליפת קלף , נצפה שההסתברות הסובייקטיבית תתלכד עם השכיחות היחסית המתאימה . נשאלת השאלה כיצד יש להבין שיפוטים סובייקטיביים של הסתברות לגבי מאורעות יחידים . כאשר כתבת משפטית מעריכה כי לנאשם יש סיכוי של יותר מ 50 % לזכות במשפט , היא טוענת למעשה , שלדעתה סביר יותר שהוא יזוכה במשפט מאשר שיחויב . אם נתרגם הערכה זו ...
אל הספר