הכללים שהכרנו בסעיפים הקודמים מבוססים על ההנחה שהדגימה היא מקרית . אמנם , מבחינה עקרונית אין כל קושי לבחור מדגם מקרי בעזרת מחשב או בכל דרך אחרת , אבל מבחינה מעשית דגימה מקרית אינה כה פשוטה , ובמקרים רבים הסטייה בין המדגם לאוכלוסייה משקפת לא רק טעות מקרית אלא גם טעות שיטתית . בסעיף הנוכחי נדון בטעות שיטתית בהקשר של סקרי דעת קהל , שהשפעתם הולכת וגוברת בתחומים רבים של חיינו . בבחירות 1936 לנשיאות ארצות הברית התמודד הנשיא היוצא רוזוולט ( Roosevelt ) מטעם הדמוקרטים נגד מושל קנזס , לנדון , ( Landon ) שהיה מועמד הרפובליקנים . היו אלה השנים שלאחר המפולת הכלכלית הגדולה של , 1929 האבטלה היתה בשיאה ורמת ההכנסה היתה בשפל . למרות זאת צפו רוב המומחים שרוזוולט יזכה בבחירות . רק העיתון המפורסם Literary Digest צפה ניצחון מכריע ללנדון בשיעור של 57 % לעומת . 43 % משקלה של תחזית זו היה רב גם משום שהתבססה על המדגם הגדול ביותר ששימש * בקורס זה איננו עוסקים בפרטי החישוב המבוסס על לוח המציג שטחים מתחת לעקומה הנורמלית , שאותו אפשר למצוא בכל ספר מבוא לסטטיסטיקה . אי פעם במשאלי דעת קהל ( כ 2 . 4 מיליון איש , ( ...
אל הספר