השפעתו של הפלסיבו , כמו אפקט הות'ורן , מקורו בציפיותיו של הנבדק . יש מקרים , שבהם תוצאות המחקר מוסברות דווקא בציפיותיו של הנסיין . רוזנטל , שחקר את התופעה הן אצל בעלי חיים והן אצל בני אדם , מתאר אותה בספרו פיגמליון בכיתה * . בניסוי עם חולדות מעבדה הוא הראה , שכאשר הנסיין האמין שהתולדות נחותות מבחינה גנטית , הן ביצעו את המשימות שהוטלו עליהן בפחות יעילות מאשר אם הנסיין האמין שהחולדות הן מוצלחות מבחינה גנטית . זאת אף על פי שבפועל לא היה כל הבדל בין החולדות . הסבר אפשרי להטיה הזאת מתבסס על טעויות דיווח במקרים גבוליים . כשלא היה ברור להם כיצד לשפוט את הביצוע , הושפעו הנסיינים מן הידיעה שמדובר בחולדה פיקחית יחסית . הסבר אחר אומר , שהנסיינים התייחסו אל החולדות ה"מוצלחות" יפה יותר , החזיקו אותן בעדינות וליטפו אותן , והדבר עודד את החולדות לביצועים מוצלחים יותר . תופעה מקבילה נמצאה אצל תלמידי בית ספר . תלמידים , שעליהם נמסר למורים כי הם מוכשרים במיוחד , הצליחו יותר במבחנים שונים מאשר תלמידים , שעליהם נאמר למורים כי אינם מוכשרים , וזאת אף על פי שהילדים חולקו לשתי הקבוצות באופן מקרי . ייתכן שהמורי...
אל הספר