בזכות רציפות הטיפוח של המורה הרפלקטיבי

רבים תוהים לגבי השאלה אם אפשר ואם ראוי לטפח את הרפלקטיביות כבר בשנת הכשרתם הראשונה של הסטודנטים . לטענתם , את הרפלקציה בונים על בסיס של ידע וניסיון , והרי הסטודנטים בתחילת הכשרתם חסרים אותם . מורים מנוסים , לעומת זאת , צברו ניסיון רב המספק שפע של הוויות וחוויות הוראה לתהייה , לבחינה , לניתוח ביקורתי , לשיפוט ולהערכה עצמית . אם כך , מדוע לא לדחות את טיפוח הרפלקציה לשלב מאוחר יותר , כאשר שאיפת המורים הבאים להשתלמות היא להתקדם ולהתפתח על בסיס הניסיון שצברו ? יתר על כן , הבעיה איננה מתמצית בחוסר ידע וניסיון אצל הסטודנטים והמורים הטירונים . סטודנטים ומורים טירונים זקוקים לידע פרקטי-טכני , למיומנויות הוראה שיאפשרו להם כניסה מוצלחת להוראה בכיתה . התקופה הראשונה של הניסיון היא קריטית להישרדותם בהוראה . הם מעוניינים ללמוד טכניקות של ניהול וארגון כיתה , דרכי שליטה בחומר הלימודים ובמהלך השיעור המתוכנן מראש , ללמוד דרכי טיפול בבעיות משמעת וכיו '' ב . ייתכן שהמסקנה הנובעת מכך צריכה להיות דחיית לימודי תאוריה וגם דחיית הטיפוח של החשיבה הרפלקטיבית . ( Russel & Munby , 1988 ) יש גורסים שבתפריט ההכשרה ש...  אל הספר