שלושת מסלולי ההתנסות; מפתח להתפתחות המורה הרפלקטיבי

הטון וסמיס ( Hatton & Smith , 1995 ) ניתחו שורה ארוכה של תכניות , שמטרתן המוצהרת היא להכשיר מורים רפלקטיביים . הס מצאו שלושה יסודות שחוזרים ומופיעים בתכניות האלה . . 1 רפלקציה שיתופית ( Collaborative Reflection ) דהיינו שיתוף עמיתים , מורים מאמנים , מנחים , מדריכים פדגוגיים או ידידים ביקורתיים ( critical friends ) אחרים בשיחות המשוב על ההתנסות האישית . הפקעת הרפלקציה מרשותו של הסטודנט הבודד והעברתו לתחום שיחת העמיתים או לשיחה קבוצתית-קולקטיבית מבטיחה דיון רפלקטיבי רב-זוויתי וראייה מורכבת יותר ורב-ממדית של ההתנסות והבעיות הנובעות ממנה . . 2 דיגום . ( Modelling ) כולנו לומדים גם בדרך החיקוי , הדגמת הוראה רפלקסיבית בדרך ההדרכה הרפלקטיבית עשויה להציב בפני הסטודנט או המורה הטירון את תכונות ההוראה הרפלקטיבית בצורה חיה . ברור שדיגום בהדרכה רפלקסיבית לא יכול להיות דיגום פשוט , אלא אך ורק דיגום קוגניטיבי . הדיגום הפשוט , שבו ההתנהגות המופגנת של המדגים איננה מלווה בחשיפת שיקולי דעת שמאחורי ההתנהגות הנצפית , מוביל לחיקוי פשוט . לעומת זאת , דיגום קוגניטיבי שבו נחשפים שיקולי הדעת והם מוצגים לשיפוט ...  אל הספר
מכון מופ"ת

ישראל. משרד החינוך. האגף להכשרת עובדי הוראה