ההוראה כעיסוק פרקטי-רפלקטיבי

ההוראה כמהותה היא התנסות בכיתה שבה שותפים תלמידים ומורה . היא מתרחשת תוך כדי אינטראקציה כין "האני" - המורה , לבין ה"אתה" - התלמיד וה"הוא" - הסביבה הלימודית , דהיינו תכנית הלימודים , חומרי הלמידה ושאר הגורמים הסביבתיים המקיפים בממדי הזמן והמרחב את התלמיד ואת המורה במהלך ההתרחשות בכיתה . המאפיינים הבולטים של מצבי הוראה הם הקונטקסטואליות , הרב-משמעותיות , האיודאות והייחודיות . ( Lortie , 1975 ; Jackson , 1986 ) לעתים קרובות המורים נמצאים במצבים של דילמה ועליהם לקבל הכרעות פרקטיות . ( Lampert , 1985 ) לם ( 1977 ) תיאר את מצבי ההוראה כחדורים בהגיונות סותרים . ואכן מצבי בחירה ואלטרנטיבות פעולה פתוחות הם לחם חוקם של מורים מקצוענים-רפלקטיביים . ההוראה מאופיינת בכך שהיא התנסותית , פרטית וייחודית , קונטקסטואלית , פתוחה לאלטרנטיבות של פעולה ונדרשת לשיפוטו ולהכרעתו של המורה . היא התנסותית - משום שאין המורה יכול לעבוד על פי מתכונות או מרשמים המוגשים לו מבחוץ . הוא עושה את עבודתו תוך כדי התנסות ועשייה , כשהוא ער ומודע לאופי הדינמי והמשתנה של התנסותו . היא פרטית וייחודית - משום שאין למצבי ההוראה משמע...  אל הספר
מכון מופ"ת

ישראל. משרד החינוך. האגף להכשרת עובדי הוראה