סיום

. Db ) D 7 )) ] wbl ) בשני הפרקים האחרונים , המסכמים , נטען כי ב " שירי העם" של ביאליק פועלת שניות פנימית חריפה , זו שבין ה " טבעי" לבין ה"קונבנציונלי . " נעשה ניסיון לאבחן אותה באמצעות בדיקה של שתי תבניות שיריות מרכזיות , שונות והפוכות בכיוונן , הפועלות ב " שירי העם" והסימפטומטיות לשניות חריפה mum rt הפנימי = ) ה " טבעי (" והתבניות הפרוסודיות = ) ה"קונבנציונלי . ( " התבניות הפרוסודיות ההדוקות מייצגות את הנורמה של "השיר העשוי היטב , " כלומר את המבע השירי הסדור , ה " נכון " והמאורגן . השיח הפנימי , בניגוד לכך , מעלה אל פני השטח המילוליים לא רק סיטואציה אישית בלתי-נסבלת כמעט שבתוכה נתון ה"אני" השירי , אלא גם יחסים בין-אישיים מתוחים ואף מצב חברתי כללי מעורער . הקורא בשירים אלה קריאה ראשונה ותמימה נתפס בדרך כלל לפני השטח הקלים , הצבעוניים , הקצביים וההומוריסטיים שלהם . רק קריאה שנייה בהם , ואפשר אפילו שלישית , מגלה לקורא את המורכבות הרבה שבהם ואת הדיאלקטיקה החריפה הפועלת בתוכם , זאת שבין ה '' עולם " הפנימי והחיצוני הדיסהרמוני המתואר בשירים אלה , לבין הדרכים ההרמוניות של עיצוב "עולם" זה באמ...  אל הספר
מכון מופ"ת