העיירה היהלדית ( ה"שטעטל . ( " שני הרבדים הקודמים , הפרוסודי והמילוני , התמקדו בקוטב של הסימן הלשוני עצמו , במבנה הפונולוגי והריתמי שלו או במשמעותו הסמנטית . הרובד השלישי , שבו עלולה ההוראה של "שירי העם" של ביאליק להיתקל בקשיים , מתמקד בקוטב של המסומן במציאות , ה"עולם " במשמעות הרחבה של המונח . אדגים את ההבדל בין שני המישורים הראשונים למישור השלישי בדוגמה פשוטה : דובר עברית בן זמננו הנתקל במילה "רודר" הוגה אותה במבטאו הספרדי-ישראלי ;( CHEDER ) דובר עברית בן זמנו של ביאליק היה הוגה את המילה במבטאו האשכנזי באופן שונה במקצת , ( CHEYDER ) אך מכיוון שהמילה מלעילית , השינוי הפונולוגי לא היה מתבטא במיקום של הטעם אלא בשינוי קל יחסית של אחת התנועות . כמישור הסמנטי של המבע - דובר עברית בן זמננו יבין את משמעות המילה " חדר" במובן הגרעיני שלה כיום , ( room ) ובן זמנו של ביאליק עשוי היה להבין את המילה במשמעות שונה , זאת של כיתת לימוד ברמה של בית ספר יסודי . הבדלים פונולוגיים וסמנטיים אלה בין שני דוברי העברית הם הבדלים לשוניים ברמה של הסימן , אולם מלבד ההבדל הלשוני פועל כאן הבדל עמוק נוסף ברמה של המס...
אל הספר