לגיטימציה . ממהדורת תרפ"ג ( 1923 ) ואילך כלל ביאליק את חטיבת "שירי העם" בין שיריו הקנוניים , אולם היא הובלטה כמדור נפרד תחת הכותרת "משירי העם . " במהדורת תרצ " ג הוחלפה הכותרת של המדור והוא נקרא "מזמורים ופזמונות ( מעין שירי עם . " ( הכללת "שירי העם " בין שירי הקנון מוכיחה כי ביאליק ביקש לתת לתת-המערכת הפולקלוריסטית " ) מעין שירי עם ( " או גם לתת-המערכת הטריוויילית " ) מזמורים ופזמונות ( " מעמד לגיטימי מוכר . הפרדה חלקית . עם זאת , סימני עריכה שונים מסגירים את העובדה שהמעמד של " שירי העם" בכרך "כל שירי חיים נחמן ביאליק" היה אמנם לגיטימי אך לא לגמרי חוקי . כך , לדוגמה , בשונה מן השירים האחרים בכרך , "שירי העם" חסרים תיארוך וציון של מקום הכתיבה , פרטים שביאליק הקפיד להוסיף בכל שיריו הקנוניים ( התאריך ומקום הכתיבה רשומים בשוליים של שני שירים בלבד , הזרים בעצם ל"שירי העם ;" "למנצח על המחולות " ו " לבנות שפיה . ( " אולם חשובה יותר היא עובדת ההפרדה החלקית של "שירי העם , " שכן הם הוצבו כחטיבה עצמאית למחצה . ההשלנאה ל"שיריס נפזמומת 3 י 3 דיס . " ההחלטה של ביאליק להכליל את חטיבת " שירי העם " במ...
אל הספר