[פרק שני] מסקנה: על דו־קרבות ועל פעולות אישיות של עשיית צדק

[ פרק שני ] מסקנה : על דו קרבות ועל פעולות אישיות של עשיית צדק 959 בתקופת הברבריות של האומות נהג אפוא מין מסוים של שפיטה אלוהית , הדו קרבות , שנולדו לבטח בימים הקדומים ביותר של שלטון האלים , והוסיפו להתקיים זמן רב אחרי כן בימי המדינות ההרואיות . בהקשר זה הזכרנו ב"אמיתות" קטע יקר ערך מתוך הפוליטיקה לאריםטו , שבו הוא אומר שבמדינות ההרואיות לא היו חוקים ומשפטים לענישת העוולות ולתיקון מעשי החמס הפרטיים . 12691 אך דבר זה נעלם עד עתה מעיני כל בגלל הדעה השקרית של המלומדים היהירים , שגרסו שרוח הגבורה של העמים הקמאיים הייתה פילוסופית - בהתאם לחכמה המופלאה והבלתי מושגת שייחסו לקדמונים . ! 6661 960 אך אין ספק שרק בתקופה מאוחרת ורק באמצעות הפרטור הונהגו ברומא הן צו המניעה "בשל הכוח , " והן הליכי התביעות "על הנכסים הנחטפים בכוח" ו"מה שנעשה מחמת הפחד , " כפי שכבר ציינו במקום אחר . [ 6381 ובגלל שובה של הברבריות האחרונה נמשכו הפעולות האישיות של עשיית הצדק עד ימיו של בארט 1 לום 1 במאה הארבע עשרה : [ פעולות אלו היו בוודאי זהות ל"פעולות האישיות , condictiones , " של הרומאים הקדמונים , שכן לדעת פסטוס הפוע...  אל הספר