[ חלק חמישי ] שלושה מיני לשונות 928 שלושה מיני לשונות הם . 929 הלשון הראשונה הייתה לשון אלוהית מחשבתית שהתבטאה במעשי פולחן אילמים , כלומר בטקסים אלוהיים : במערכת המשפט הרומית שרדו ממנה המעשים בעלי התוקף החוקי , שבהם ציינו כל עניין הכרוך בצרכים החברתיים . זוהי לשון היאה לדתות דווקא , שכן תכונתן הנצחית היא שחשוב להן יותר שיכבדו אותן , משידונו בהן בהיגיון ; היא הייתה הכרחית בימי קדם , כשבני האומות הפגניות עדיין לא היו מסוגלים להשתמש בשפת ההגאים . 930 הלשון השנייה נזקקה לסמלים הרואיים , המבטאים עניינים צבאיים ; אופן דיבור זה שרד , כפי שאמרנו לעיל , במדע הלחימה הצבאית . [ 487 ] 931 הלשון השלישית היא שפת ההגאים המדוברת , כנהוג בימינו אצל כל האומות .
אל הספר