[ חלק ראשון ] שלושה מיני טבעים 916 מכוח תעתועי הדמיון הגוברים במלוא עוזם אצל מי שבינתו רפה יותר היה הטבע [ האנושי ] הראשון טבע פיוטי או יוצר , ויותר לנו לומר - אלוהי , שכן הוא שיווה לגופים הוויה של סובסטנציות אלוהיות בעלות נפש , וזאת - בהתאם לתפיסתו העצמית . זה היה טבעם של המשוררים התיאולוגים , שהיו החכמים הקדמונים ביותר אצל כל האומות הפגניות בזמן שאלה נשענו כולן על האמונה באלים המיוחדים שלהן , אומה אומה ואלוהיה . מכל בחינה אחרת היה זה טבע פראי לחלוטין ומפלצתי ; אבל תעתועי הדמיון גרמו לבריות להתיירא עד מוות מהאלים שהם עצמם יצרו בדמיונם . מכך השתלשלו שתי תכונות נצחיות : האחת , שהדת היא האמצעי החזק היחיד לריסון אופיים הפראי של העמים ; האחרת , שהדתות קוצרות הצלחות כשגם מנהיגיהן מכבדים אותן בסתר לבם . 917 הטבע השני היה טבע הרואי . הגיבורים חשבו שמוצאו מן האלים , כי האמינו שהאלים עושים כל דבר והחשיבו עצמם לבניו של יופיטר מאחר שנולדו בעזרת ניבוייו . בשל השתייכותם למין האנושי החשיבו על פי אינטואיציה נכונה את הטבע ההרואי למקור האצילות הטבעית , ובזכותה היו לנכבדי גזע האדם . הם התפארו באצילותם ה...
אל הספר