[ פרק שמיני ] מסקנה בעניין רוח הגבורה של העמים הקמאיים 666 אולם העיסוק בעידן ההרואי של העולם הקדמון יכפה עלינו בהכרח דיון ברוח הגבורה של העמים הקמאיים . בנידון זה הצענו לעיל כמה הצעות ב " אמיתות" , [ 223-220 ] שתשמשנה אותנו בדיוננו העכשווי , וכמו כן קבענו כאן עקרונות אחדים של פוליטיקה הרואית . [ 598-582 ] לפי כל אלה , אותה רוח גבורה לא דמתה כלל למה ששיערו הפילוסופים עד עתה , על פי עקרון החכמה המופלאה והבלתי מושגת של הקדמונים . פילוסופים אלו הוטעו בידי הפילולוגים בעניין פירושן של שלוש מילים שלא הוגדרו וכהלכה , [ שאותן הזכרנו לעיל : [ 6631 "עם , " "מלך" ו"חירות . " כסבורים היו שהעמים ההרואיים הורכבו גם מפלבאים , שהמלכים היו שליטים מונרכיים ושהחירות הייתה חירות עממית , ומלבד זאת אף ייחסו לקדמונים רעיונות התואמים את רוח ההשכלה המעודנת שלהם עצמם : רעיון הצדק התבוני לפי עקרונות המוסר הסוקרטי , רעיון התהילה ( זו שמקורה בהענקת טובות למין האנושי , ( ועוד רעיון שלישי - השאיפה להיות לבני אלמוות . על יסוד שלוש טעויות אלו , הקשורות בשלושת הרעיונות האמורים , האמינו שבימי קדם התמסרו המלכים או יתר אנש...
אל הספר