[ פרק שלישי ] על שורשי שומת הרכוש ואוצר המדינה 619 אך האצילים הטילו תשלומי ריבית כבדים על שדותיהם , ולא אחת השתלטו עליהם בכוח ( מעשים אלו היו כה חמורים , שבסוף התקופה הרפובליקנית השמיע פיליפוס , טריבון של הפלבס , את זעקתו על כך שאלפיים אצילים היו בעלי כל השדות , שאמורים היו להתחלק בין שלוש מאות אלף אזרחים שנמנו אז ברומא . ( כבר ארבעים שנה אחרי גירושו של טרקוויניוס סופרבוס חזרה האצולה להתעמר בפלבאים האומללים , כיוון שמותו של הלה הפיג את חששותיה . באותו זמן לבטח כבר החל הסנאט להנהיג הסדר שחייב את הפלבאים לשלם לאוצר המדינה את המס שהם התחייבו קודם לשלם באופן פרטי לאצילים , כדי שאוצר המדינה יממן אחרי כן את הוצאותיהם במלחמות . באותם ימים הופיעה מחדש בהיסטוריה הרומית שומת הרכוש , שניהולה , לדברי ליוויוס ותולדות רומא , ד , , 18 היה מאוס בעיני האצילים , שלא החשיבוהו כיאה לכבודם ( אך אין ספק שלא הייתה משרה ציבורית מכובדת יותר ממשרת המפקח על שומת הרכוש , וכבר בשנה הראשונה לקיומה שימשו בה הקונסולים . ליוויוס לא הבין שהאצילים לא רצו בה כיוון שזו כבר לא הייתה השומה שהתקין סרוויוס טוליוס , שחייבה תשל...
אל הספר