[פרק שביעי] מסקנות אחרונות בדבר הלוגיקה של המלומדים

[ פרק שביעי ] מסקנות אחרונות בדבר הלוגיקה של המלומדים 494 לאור כל הדברים שנידונו עד כה מכוח הלוגיקה הפיוטית על אודות מוצא הלשונות , ניתן לאשר שיוצריהן הקמאיים של הלשונות היו חכמים כפי שגורסת דעה הרווחת בכל הדורות שלאחריהם , וזאת משום שקראו לדברים בשמות מתאימים לפי טבעם . אכן , כפי שראינו לעיל [ שם , [ למילים "שם" ו"טבע " הייתה משמעות זהה אצל היוונים ואצל הלטינים . 495 כן יש לקבוע שמכונני החברה האנושית נזקקו למין טופיקה מוחשית , אשר באמצעותה צירפו יחד את התכונות , או האיכויות , או הזיקות הממשיות - אם מותר להתבטא כך - הקיימות בין האינדיבידואלים או בין הסוגים , וכך המציאו את הקטגוריות הפיוטיות שלהם . 496 לפיכך ניתן באמת להגדיר עידן ראשון זה של העולם כזמן שהיה בו עיסוק בפעולתו הראשונית של השכל האנושי . 497 וראשית כל החלה להתעדן בעידן זה הטופיקה - אמנות שתכליתה להסדיר כראוי את פעולתו הראשונית של שכלנו - והורתה את כל " המקומות הכלליים" שיש לבחון כדי לדעת כל מה שמצוי בדבר מסוים שרצוננו לדעת אותו על בוריו , הווי אומר - בשלמותו . 498 ההשגחה העליונה ניהלה את העניינים האנושיים בחכמה כשהעירה בשכל ...  אל הספר