פתיחה פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב . אמר ר' יהושע : אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל . אמר לו : בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה . ואיזה , זה גמילות חסדים , שנאמר "כי חסד חפצתי ולא זבח" ( הושע ו , . 0 ... באותה שעה נלכדה ירושלים והיה רבן יוחנן בן זכאי יושב ומצפה וחרד כדרך שהיה עלי יושב ומצפה . שנאמר : "והנה עלי יושב על הכסא יד דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים" ( שמואל א ד , יג . ( כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שהחריב את ירושלים ושרף את בית המקדש באש , קרע בגדיו וקרעו תלמידיו את בגדיהם והיו בוכין וצועקין וסופדין [ אבות דרבי נתן נוסח א , ד . [ עולמם של חכמים בדור שאחרי החורבן מצוי על קו התפר , או על קו הקרע , שבין געגועים עזים לבית ה' לבין מאמץ עילאי לפילוס דרך של חיים ללא מקדש . מפעלם של רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו נמצא בדיוק במקום זה . בשלב גורלי זה צריך העולם היהודי ללמוד קודים חדשים של ניהול חיים יהודיים מלאים ללא בית מקדש . ההשוואה שעושה המדרש בין רבן יוחנן בן זכאי לעלי הכוהן ודאי אינה מקרי...
אל הספר