זכריה בן אבקולס

זכריה בן אבקולס קורבן הק 0 ' ר וענוותנותו ע 1 ל זכריה בן אבקולס קריאתו של אלעזר בן חנניה להפסיק את הקרבת הקורבן לשלום הקיסר מתקשרת עם הסיפור התלמודי של "קמצא ובר קמצא . " סיפור זה הוא המפורסם ביותר באגדות החורבן , וקריאה זהירה בו מאפשרת לנו להציץ למרקם החברתי של ירושלים עם פרוץ המרד הגדול כפי שראה אותו התלמוד הבבלי . אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים . דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא עבד סעודתא . אמר ליה לשמעיה : זיל אייתי לי קמצא . אזל אייתי ליה בר קמצא . אתא , אשכחיה דהוה יתיב . אמר ליה : מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא , מאי בעית הכא ? קום פוק ! אמר ליה : הואיל ואתאי , שבקן ויהיבנא לך . אמר ליה : לא . אמר ליה : יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתיך . אמר ליה : לא . אמר ליה : יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך . אמר ליה : לא . נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה . אמר : הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה , שמע מינה קא ניחא להו . איזיל , איכול בהו קורצא בי מלכא [ גיטין , נה ע"ב — נו ע"א . [ תרגום : על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים . שאותו אדם שאהובו היה קמצא ושונאו בר קמצא עשה סעודה . אמר למשרתו : לך הבא ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)