מבוא מעמד המקרא בחברה הישראלית - ממדרש לאומי לפשט קיומי עם ישראל והתנ"ך - שניים אלה היו הולכים ומעשירים זה את זה ומתעשרים זה מזה . ח " נ ביאליק , "הספר העברי " . ( 1913 ) ממרכז הזירה התרבותית נדחק המקרא לשוליה . קסמו פג . קם דור חדש שאינו מכיר עוד בחובה להיות מעורה בספרות הלאומית הקנונית כדי להיחשב לאדם משכיל , והמתקומם ברב או במעט נגד הכפייה הממלכתית ללמוד תנ"ך באמצעות שוט בחינת הבגרות . הגאווה בגדולת המקרא הולכת ומתחלפת בניכור כלפיו , והשאיפה לבקיאות בכתובים מפנה את מקומה לבורות שאין מתביישים בה . כדי שאפשר יהיה לעמוד על עומק השינוי ולהתחקות אחר גורמיו מן הראוי לפתוח בבחינת המצב בימים הלא רחוקים שבהם היה המקרא ברום מעמדו בחברה הישראלית . א . מעמד המקרא בעידן החלוצי וב " דור המדינה : " ספר קודש של הציונות החילונית המפעל הציוני הגדיר את עצמו בלשון המושגים המקראית כ"שיבת ציון" ( תה' קכ"ו , , ( 1 וראה בתחיית המקרא - רוצה לומר : בהעמדת לימוד המקרא במרכז תכנית הלימודים של בית הספר העברי - חלק אינטגרלי של תחיית העם , תחיית ארצו ותחיית לשונו . השיבה לארץ ציון וירושלים - לקוממיות הלאומית של י...
אל הספר