יוסף שצמילר משה מנדלסון , כריסטיאן דוהם ושאלת הטלת החרם במאה ה 18 המאה ה 18 הייתה כידוע עידן המדינה האבסולוטית , והיו לדבר תוצאות חמורות בתולדות ישראל : עצמאותה של הקהילה נפגעה , תוקפו של השלטון העצמי הוגבל והוכרזה מלחמה על ה'מדינה בתוך מדינה' אשר הקימו היהודים . אף על פי שאת שורשיה של הםםמה 'מדינה בתוך מדינה' אפשר למצוא כבר קודם לכן - כך לימדנו יעקב כ " ץ - הרי שבמאה ה 18 נעשה השימוש בםםמה האנטישמית הזאת עניין מקובל בחוגי השלטונות . כבר עמדו היסטוריונים על כך שהמחיר אשר שילמו יהודי המערב בעבור שוויון הזכויות היה אבדנה של האוטונומיה שלהם . כל האומר 'שלטון ' ( ואפילו 'עצמי ( ' או 'ממשלה ' חייב בהכרח לומר גם 'אכיפת חוק ' ו ' הטלת מרות . ' ואכן הקהילה היהודית של ימי הביניים , במקרים שהייתה בידיה ממשלה אמתית , לא יצאה גם היא מכלל זה . ראשיה ומנהיגיה נהגו לעתים את שלטונם ביד רמה : על סרבנים וממרים הוטלו עונשים שונים , מהם קלים וזמניים , מהם כבדים וארוכי טווח . המסמכים אשר קיבץ שמחה אסף בספרו 'העונשין אחרי חתימת התלמוד' מלמדים עד כמה נפוצים היו עונשים כקנסות או החרמת רכוש . לפעמים הוטלו ע...
אל הספר