ישראל ברטל האוטונומיה היהודית בעת החדשה : מה נמחק ? מה נותר ? מה נוסף ? השלטון העצמי היהודי , שהתקיים בצורות שונות מן העת העתיקה וער לתקופה המודרנית , עבר משך אלפי שנות היסטוריה גלגולים לא מעטים , פשט צורה אחת ולבש צורה אחרת . אולם אף שקהילות חרבו , גלויות נעקרו ממקומן ומהגרים ייסדו יישובים יהודיים חדשים בארצות רחוקות וביבשות לא נודעות , לא היה מעולם איום על עצם קיום האוטונומיה של היהודים . מקומה המיוחד של דת ישראל במחשבה הנוצרית והמוסלמית מחד גיסא - ואופייה הקורפורטיבי של החברה הטרום מודרנית מאידך גיסא - היו שני העמודים שעליהם נשען השלטון העצמי במאות השנים שקדמו לעידן החילון והאמנסיפציה . כל עוד לא גורשו יהודים מעיר או מממלכה , יכולים היו לקיים ארגון עצמי שזכה בהכרת הרשויות וקיבל הגנה מן השליט . יתירה מזאת , אף שהיהודים לא נמנו על קהילת המאמינים בדת השלטת , הייתה העדה היהודית בעלת מעמד חוקי ונתפסה כאיבר ( אחד מרבים ) של הגוף האנושי . ההיסטוריון שלום בארון , ( 1989-1895 ) מבקרה החריף של 'התפיסה הבכיינית ' במחקר תולדות היהודים בימי הבינים , סיכם במלים ספורות את מקומה של הקהילה היהודית :...
אל הספר