פרק עשירי תפיסות של נישואים נישואים הם חלק כה שגרתי ומובן מאליו של החיים האנושיים , עד שברגיל אין כל צורך להצדיקם ולנמקם . על פי רוב , השאלה 'לשם מה לשאת אישה ' או 'לשם מה להינשא ' איננה עולה כלל על הדעת ; נושאים ונישאים כי כך הוא סדרו של עולם ; . אין זאת אומרת שלאנשים ולנשים אין דעה ביחס לתכליותיו של מוסד מרכזי זה בעולמם האישי והחברתי . אמנם , על פי רוב אין הנישואים מתבצעים בשל מניעים מודעים , אך סביר להניח שבכל חברה וחברה רווחות דעות שונות באשר לאופיו , לטיבו ולתכליותיו של מוסד הנישואים . כיצד הבינו אפוא יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל את טיבו של מוסד הנישואים ? בשאלה זו אנו מבקשים לעסוק בפרק הנוכחי . בניסיון להשיב על שאלה זו ניתן לנקוט שתי דרכים . האחת - התמקדות בליקוטן של אמירות מפורשות בנדון , הפזורות במקורות היהודיים בני התקופה , בהבהרתן , בניתוחן ובהצבתן יחד לכלל תמונה מקיפה . לדרך זו , שבה הולכים מרבית החוקרים , יש יתרון גדול , בשל העובדה שהיא מבוססת על עיון במקורות גלויים , המביעים את דעתו של מי שאמרם בצורה מפורשת . ואולם , כרוכות בה גם שתי הנחות סמויות , שלא תמיד ניתנת עליהן הדעת ...
אל הספר