פרק שביעי נישואים שניים

פרק שביעי נישואים שניים בשנת 200 לספירה לערך , באחת השנים הראשונות של המאה השלישית , כתב אב הכנסייה טרטוליאנוס , שחי ופעל בקרתגו שבצפון אפריקה , איגרת 'לאשתו . ' באיגרת זו ביקש טרטוליאנוס , בין היתר , לשכנע שנישואים שניים אחרי מותו של בן הזוג אינם דבר ראוי מבחינה דתית , ועדיף לו לאדם המאמין להישאר נאמן לבן זוגו הראשון ולא להינשא בשנית ' . הוא פיתח טענה זו ביתר פירוט בחיבור מיוחד שהקדיש לנושא : ' המונוגמיה . ' דבריו של טרטוליאנוס לא נפלו על אוזניים ערלות ; בעולם הרומי אמנם היה מקובל שאלמנים ואלמנות נישאים בשנית , אבל גברים ונשים שבחרו להישאר באלמנותם אחרי מות בן זוגם הראשון זכו להערכה רבה והתנהגותם נישאה על נס . באיגרת אל טימותאוס שבברית החדשה ( ג ב , יב ; ה , ט ) אף נאמר , שלתפקיד של אפיםקופוס או של דיאקון ראוי להיבחר אך ורק 'אדם של אישה אחת ' maq yovaiKoq ) ( dv 5 pa ואך ורק אלמנות שנותרו באלמנותן - כלומר שהיו נשואות לגבר אחד בלבד ' במהלך חייהן - ( 6 v 6 <; dv 5 p 6 <; yuvfi ) מותרות להיכלל בהנהגה של הכנסייה ( שם ה , ט . ( דברים אלה הובנו על דעת רבים מאבות הכנסייה כמכוונים לארם שלא הי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי