ד . גיל הנישואים בבבל אם התקשינו לומר דבר חד משמעי על גיל הנישואים הרווח בחברה היהודית בארץ ישראל ( בשל מיעוט המקורות ובשל הבעייתיות הכרוכה בשימוש בהם לשם מתן תשובה על שאלה זו , ( הרי שלגבי סוגיה זו בקרב יהודי בבל קשה הדבר שבעתיים . המקורות שיש בהם כדי להעיד על גיל הנישואים שרווח בציבור היהודי בבבל בתקופת התלמוד דלים ביותר . יוצאת דופן היא הסוגיה בבבלי , קידושין כט ע " ב , העוסקת בסדר העדיפויות בין לימוד תורה לנישואים . ניתוח של סוגיה זו יש בכוחו לחשוף בפנינו את מאמציו של ' הממסד החברתי ' של יהודי בבל לשכנע את תלמידי החכמים הצעירים שלא להשהות את נישואיהם . מאמצים אלה מלמדים שהשחית זו נתפסה בעיני הציבור כחריגה מן הנורמה הרווחת , שלפיה גיל הנישואים של גברים היה עד עשרים אך לא הרבה מעבר לכך . בשל חשיבות הדברים נעיין בהם בשלמותם . [ א ] תנו רבנן : ללמוד תורה ולישא אשד , - ילמד תורה ואחר כך ישא אשה . ואם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואחר כך ילמד תורה . אמר רב יהודה אמר שמואל : הלכה : נושא אשה ואחר כך לומד תורה . רבי יוחנן אמר : ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה !? ולא פליגי ; הא לן והא להר . [ ב ] ...
אל הספר