ג. מעמד ראשי הישיבות

ג . מעמד ראשי הישיבות גורם שהיה יכול לאזן את הפגיעה במעמדם של הרבנים היתה ההערצה שרחשו שכבות רחבות של הציבור היהודי בליטא ל'גדולי תורה . ' דא עקא , שמישרת הרבנות בליטא במאה הי"ט לא כללה בדרך כלל אפיקי ביטוי מספיקים ללמדנותו של הרב . המסגרת שבה יכול היה הרב הלמדן לתת ביטוי מירבי לידיעותיו בתורה היתה הוראה בישיבה . משלהי ימי הביניים ועד למאה הי"ח היתר . בפולין ובליטא חפיפה רבה בין מישרת הרבנות לבין ראשות הישיבה . בתקופה זו נתמכו הישיבות בידי הקהילה המקומית , ורב הקהילה הוא ששימש בדרך כלל גם כראש 38 שם , עמ' קמז-קמח . 39 שם , עמ ' קמז . הישיבה . למרות התלות הכלכלית של הישיבה בקהילה המקומית , היתה סמכותו של הרב בתחומי הישיבה בלעדית כמעט . ואין צריך לומר , שיוקרתו של הרב כלמדן , שניזונה משיעוריו בישיבה , ביצרה גם את מעמדו ואת סמכותו בתוך הקהילה . והנה , טיפוס זה של ראשי ישיבות הלך ונעלם במשך המאה הי"ח . תהליך זה טרם זכה למחקר ממצה , ואין בידינו להציע לו הסבר מלא וודאי . מכל מקום , ברור שמראשית המאה הי"ט אין אנו מוצאים עוד בליטא סוג זה של ישיבה . לשון אחר , מי שביקש לקיים ישיבה לא היה יכול ל...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי