חשיבות החרמות נגד החסידים חשוב להדגיש כי המאמצים לסלק את התופעה ואף לשרשה עלו בתוהו . אפילו בליטא ובביאלורוסיה , ששם , כפי שמקובל לחשוב , נפקד מקומה של החסידות , היו 'חצרות ' עם עדות גדולות למדיי של חסידים . מספר המרכזים החסידיים גדל בהתמדה במשך שלושים וחמש שנות החרמות והפולמוסים נגדם . התשובה להתקפות נוסחה ככל הנראה בידי דב בער המגיד ממיזריטש . מדיניותו הייתה לשחר שלום , להשיב בניחותא ולעולם לא לתקוף את התוקף או להחרים את המחרים . אפילו לפני החרמות הראשונים שהוכרזו בשנת , 1772 ניסה תלמיד חשוב של דב בער ומנהיג קהילת חסידים משלו , מנחם מנדל ממינסק , לבקר אצל הגאון מווילנה ולהסיר את ספקותיו בנוגע לחסידים מן הטיפוס החדש . אליהו גאון סירב לראותו וחזר וסירב כאשר שוב ניסה מנחם מנדל לראותו בשנת . 1777 באיגרת משנת 1797 מהרהר מנהיג חסידי בהצלחת מדיניות האיפוק הזאת : ' אשר אחרי זה נתרבו לאלפים ולרבבות אנ " ש [ אנשי שלומנו ] בכל המדינות . ' החריג העיקרי ממדיניות ההימנעות מתגמול היה השמדה מקיפה של עותקי הקונטרס האנטי חסידי הראשון משנת . 1772 מה בדיוק היה היקף הקהילות החסידיות בשנת ? 1772 על סמך ה...
אל הספר