פרק רביעי הקהילה ' קהל' הוא המונח המשמש לציון ההנהגה המוסדית של הקהילה היהודית . למן ימי הביניים המוסדות הקהילתיים הוטמעו בתוך מערכת ההלכה האשכנזית , לפיכך בשביל חברי הקהילה היהודית לא היה הבדל בין פשעים אזרחיים ובין חטאים . בני משפחות בולטות ועשירות בכל קהילה החזיקו בתפקידי ההנהגה , כלומר התיאור המתאים ביותר של ממסד זה הוא אוליגרכיה . בחברה היהודית הייתה עליונותם של העשירים והמלומדים מובנת מאליה ונתקבלה כחלק מסדר העולם . יתרה מזו , רשויות המדינה ואדוני העיירות הפרטיות הכירו באופן רשמי במוסדות היהודיים , בקהל , במנהיגיו ובבתי הדין שלו . כשם שהעיריות הנוצריות נהנו מאוטונומיה משפטית על סמך כתבי הזכויות המכוננים שלהן מטעם המלך כן כתבי הזכויות מטעם המלך ופריבילגיות מטעם אדוני העיירות הבטיחו ליהודים אוטונומיה מוסדית ' . כתבי הזכויות המוקדמים ביותר , שזמנם מגיע לשנת 1264 ואשר הסדירו את מעמד היהודים בפולין ובליטא , חיקו תקדימים ממרכז אירופה וממערבה בהבטיחם ליהודים אוטונומיה משפטית ובהכפיפם אותם לרשות השיפוט של הכתר בלבד . ההתפשטות המתמדת של כוח השלכטה הביאה לידי חקיקת חוק בידי הםיים בשנת , 15...
אל הספר