פרק יג ' מי מריבה' אחור הגשמים — . יוצאים לחרוש — . שמחה ושירים — . חג ההתיסדות של המושכר — .. חתונה כמושכה — . ששון ואסון — . יגון וסחד . — התנפלות — . השיך והפלחים מגינים — . ה 1 עיר במאסר — . האחים עבו והקונסול הגרפתי — . חילים — . הקושנים של המושבה — . נסיעתי לבירות — . הממונים של כולל רומניה — . אנו בונים ברכה — . הבדואים גוזלים מאתנו את המים — . התנפלות הבדואים «— . חוננו — . המ 1 ב העגום — . ה » עיר יו 1 א זכאי מקץ שמונה חדשים . בשנה ההיא נתאחרו גשמי היורה עד סוף חדש כסלו , והאברים לא יכלו לצאת לעבודתם בשדה לחרוש אדמתם ולזרעה' עד ר * ח טבת . ביום השני לחדש טבת יצאו האכרים בפעם הראשונה לחרוש את אדמתם . גם אני יצאתי עם כל האכרים אל השדה . אין מלים בסי לתאר את התרגשותי הגדולה בקחתי בידי את המחרשה , לחרוש את אדמתי שלי , בארצי , ארץ חמדתי שהתגעגעתי אליה VD P וגיחד " ' עם יתר אחי האכרים ! בדמעות גיל הלכנו אתרי המחרשה , בראותנו שחלומנו הגדול , לשבת על אדמת ארץ אבותינו , ולעבדה בידינו , נתקיים , וזכינו לחרוש בידינו את אדמתנו , בארץ הזאת שאליה ערגה נפשנו . וכשכלינו את עבודתנו נתאספנו ...
אל הספר