א . מנהג מנוגד להלכה אגב דיוננו בכניסת נשים נידות לבית הכנסת נתקלנו בתופעה של התפתחות ההלכה והמנהג בכיוונים מנוגדים . שהרי המנהג האשכנזי , החל מימי הביניים ואילך , אוסר על נשים להכנס , בהיפך ממה שמשתמע מן המסורת ההלכתית הצרופה . כיצד קרה הדבר ? בתקופת הגאונים הכירו חיבור , או ליתר דיוק , חלקים מסוימים של חיבור , שנקרא 'ברייתא דמסכת נידה . ' בספר המקצועות ( מובא באגור , סי' א , שפח , מספר אור זרוע הגדול סי' שס , ( שהוא כפי הנראה ספר מסוף תקופת הגאונים , כתוב : אישה לא תיכנס בבית כנסת כל ימי ראייתה עד שתתלבן , שנאמר "ובכל קודש לא תיגע" ( ויקרא יב , ד ... ( וכן הוא בשם רב צמח גאון . וכן הוא מנהג שתי הישיבות וסורא ופומפדיתאו , ואפילו מחוץ לכנסת וכלומר , היא לא יכולה לעמוד אפילו מחוץ לבית הכנסתו . אץ לי אלא בימי נידותה , בימי שמירתה מנין ? תלמוד לומר "עד מלאות ימי טהרה" ( שם . ( ולא מבעי דאסור למיעל לבי כנישתא ולא רק שאסור לה להיכנס לבית הכנסתו , אלא כר שמעא מירי רברכתא אסור לה לענות
אל הספר