. 1 עירוב דוגמה מאלפת ל"פסיקה ידידותית" ניתן לראות בהיתר השימוש בעירוב בשבת . כולנו מודעים היטב לקשיים שישנם במקום שאין עירוב , שנשים אינן יכולות להוציא את תינוקיהן הקטנים לא לבית הכנסת ולא לבקר אצל ידידים , שישנו קושי בטלטול מפתח הבית , טלית וסידור , מטפחת וכדומה . העירוב , אם כן , מיקל לא רק מבחינה הלכתית גרידא , אלא אף מבחינה חברתית , ומוסיף לא מעט לעונג השבת . אמנם עניינו של העירוב מורכב הוא . אין העירוב יכול להתיר טלטול ברשות הרבים דאורייתא , אלא אך ורק בכרמלית , שמדין תורה אין בו איסור טלטול , ורק חכמים הם שאסרוהו והתירו בעירוב ההופכו כביכול לרשות היחיד . והנה השלחן ערוך ( באורח חיים סי' שמה סעיף ז ) קובע : איזהו רשות הרבים ? רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה [ כשמונה מטרו ואינם מקורים ואין להם חומה . ואפילו יש להם חומה , אם הם מפולשים משער לשער הוה רשות הרבים . ויש אומרים , שכל שאין ששים ריבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים .
אל הספר