פרק שני: כמה הסדרים מרכזיים

פרק שני : כמה הסדרים מרכזיים לאחר שהגעתי למסקנה , בפרק הקודם , כי ישראל יכולה לשלב מחויבות לדמוקרטיה עבו מחויבות לייחוד יהודי , וכי שניות כזו יכולה , בתנאים מסוימים , להיות מוצדקת — חשוב לבחון את המצב בפועל במדינת ישראל , הן מבחינת ההסדרים , הן מבחינת ההתייחסויות , והן מבחינת מנגנוני קבלת ההחלטות . תיאור כזה יסייע לנו בשאלה שתידון בפרק השלישי : מה הם התנאים או הכיוונים הנדרשים לכך ששילוב זה , של מדינה יהודית ודמוקרטית , יהיה יציב וצודק , כך שלא תיווצר סכנה מתמדת לאובדן אחד משני היסודות המשולבים . בפרק זה אצייר קווים להתפתחות התשובות האפשריות לשאלה זו , אני משתמשת במלה "התפתחות" מפני שהתשובות אינן סטטיות . ישנה התפתחות מעניינת בתקופת קיום המדינה , וגם לפניה , בעניין האיזון שנבחר בין יהודיות לבין דמוקרטיות . אומר כבר כעת , כי סיכום הבדיקה מראה שהתמונה מורכבת . במובנים רבים ישראל נעשתה דמוקרטית יותר מכפי שהיתה בעת הקמתה ; במובנים רבים ישראל אף נעשתה יהודית יותר מכפי שהיתה בעת הקמתה . למרות זאת , הן המתח הפנים יהודי והן המתח היהודי ערבי גברו בישראל במשך השנים , והסדרתם נעשתה מסובכת יותר מא...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד