הבלתי נמנע ב 13 במארס נערכו בוועד הלאומי ויכוחים מעוררי עניין בפרשת הכאתם של פועלינו על ידי פועלי ה"הסתדרות . " כל המפלגות כולן , בלא יוצא מן הכלל , פרט לאנשי ה"שמאל" — האשימו בגלוי בשימוש באלימות לא את " שני הצדדים , " אלא את אנשי ה"שמאל" בלבד . כך דיבר נציג "המזרחי , " וכך נציג הפועלים התימניים . ( אגב , אפילו עורכו של "הארץ , " מר גליקסון , הרהיב עוז בנפשו לכתוב בעיתונו , כי יהיו הרוויזיוניסטים והבית"רים רעים ככל שיהיו , בעניין ההכאות אשמים אנשי ה"שמאל . ( " אולם למרות כל זאת , כשהגיעו הדברים לכלל קבלת החלטות , הצביעו על נוסח ההחלטה של ואשיץ , המטיל את האשמה על אנשי השמאל — רק שלושה , ואילו 12 קולות ניתנו לאישור הנוסח , "המוקיע פרובוקציה ואלימות שמקורן בכל צד שהוא . " המצב ברור . כל היישוב , פרט למפלגה אחת , מתרעם על הפורעים ה"אדו מים , " אולם המוסד של היישוב הזה , הוועד הלאומי , בנוי כך , שבו שולטים דווקא הפורעים ה"אדומים" ודעתו של הציבור הלאומי נשאר בצל . כך יהיה הדבר גם להבא , ועוד גרוע מזאת . בין הרכבו של עם ישראל בכללו , מבחינה רעיונית וחברתית , לבין הרכבו של היישוב רובצת תהו...
אל הספר