ג'ו הם מסתלקים בזה אחר זה ... דומני , שלא גרינברג , לא מארמורק , ואפילו לא נורדאו לא היו קשורים כל כר קשר אינטימי עם הרצל , כמו ג'וזף ' tun אולי משום שעצם ה"הפתעה" שבהצטרפותו של אדם זה לציונות הפליאה את הרצל . כולם היו רחוקים מן ההוויי היהודי באותה מידה שהיה הרצל , ואולם האחרים ניחנו בתכונות "יהודיות : " במארמורק היה ניכר הלהט , גרינברג נתברך במוח אנאליטי חריף , נורדאו בפאתוס מחאה תנ"כי נגד העוול . בקונגרס הראשון היה קואן התגלמותו של "ג'ון בול"ף הוא לא הגיב על שום נאום נמלץ , לא גילה כל עניין ברומאנטיקה , קלט רק דברים פשוטים וברורים , כמו שתיים כפול שתיים , וקלט את הציונות דווקא משום שהציונות היא בחזקת שתיים כפול שתיים . דבר זה גרם להרצל סיפוק רב . הוא חשש שמא מושכת הציונות רק את בעלי החלומות , והנה בא אדם , בעל הלך מחשבה של סוחר , המעוות פניו למשמע כל משפט נמלץ , ואחר מוציא את מקטרתו מפיו ואומר : "אול רייט , נסדיר זאת . " בתוך כד הרגיש הרצל שדווקא אנשים מסוג זה הם הם הרומאנטיקנים ובעלי הדמיון האמיתיים , מבחינת אותו דמיון אדריכלי , שבלעדיו לא תיתכן שום התחלה . ב"אלטנוילאנד" של הרצל מתנ...
אל הספר