הבדווים בארץ ישראל צפוי , לצערנו , השנה יבול גרוע . לאור תנאי המקום שם גורם הדבר להידרדרות רצינית מבחינת בטחון הציבור : בתנאים כאלה מתחילים בייחוד הבדווים לשלח את צאנם לרעות בשדות זרים . תוך שהם נוקטים את קו ההתנגדות הקלה ביותר , למודי ניסיון ואדי חאווארת וקוסקוס , טבעי הדבר , שהם יפנו תשומת לב מיוחדת לשדות היהודים . צפוי איפוא שתתגלה שורה שלמה של "עניינים" בתחום זה . והממשלה , כמובן , תמציא מייד מושג משפטי חדש י ה"זכות להשחית יבול , " ועוד תגן עליהם על סמך נימוקים של הומאניות נעלה : אין להרעיב עזים וכבשים ! מובן , שאין להרעיבם ; אולם אין להילחם ברעב בדרך של שוד , אלא בעזרת רפורמות סוציאליות . אחת מהן , שיש להנהיגה בהכרח בארצות דלות קרקע , היא ביטול הנדידה . עצם תופעת ה"בדוויות" היא בחזקת אבסורד . בשום ארץ תרבותית לא היו סובלים תופעה כזאת . מר סנל , חבר ועדת החקירה של שאו , כתב בחוות דעת המיעוט שלו : "פיתוח הארץ אפשרי , אך הוא מסתבך בשל נוכחותם של הבדווים . הללו קבעו לעצמם זכות מסורתית לרעות צאנם באדמות הפלאחים , לאחר הקציר , והם נוכחים לדעת שהשיטות החדשות של עיבוד האדמה נוגדות זכות ...
אל הספר