שיח זהויות בישראל

השכלה רבה יותר ולא במקומות שבהם המפלגות האידאולוגיות מושרשות במערכת הפוליטית המקומית . הם השכילו להבין זאת ואף גילמו זאת בעצמם . בצרפת , למשל , הפוליטיקה המעמדית אינה מאפשרת את צמיחתה של "פוליטיקה חדשה ; " אזרחים משכילים יותר ומפלגות פוליטיות חלשות הם הרכיבים המביאים לצמיחת פוליטיקה פוסט תעשייתית , וזוהי המפה ש"הפוליטיקאים החדשים" קראו נכונה . הם הבינו שהקונפליקטים העיקריים שוב אינם בין הסוציאליזם לבין הקפיטליזם , או בין "ממשלה גדולה" לבין "ממשלה קטנה , " אלא בין היררכיה לבין שוויוניות . " הפוליטיקאים החדשים" המערביים השכילו להופיע בעצמם , באמצעות הטכניקות התקשורתיות של "הליכה לציבור , " הן כמי שמייצגים היטב את ערכי החתירה לחופש הפרט , ליתר דמוקרטיזציה , לשוויון חברתי ולאיכות חיים , והן כמי שמגלמים אותם באופן אישי , בשילוב ערכים אלה בסגנונם הפוליטי . אפשר לומר שתכונותיהם המסורתיות המשותפות של הפוליטיקאים הישנים , ג'ורג' בוש האב , ג'ון מייג'ור והלמוט קוהל , בולטות בהשוואה לפוליטיקאים החדשים : העדרה של יכולת תקשורתית ויזואלית בעידן התקשורת האלקטרונית , זיהוי מובהק עם גישה קואליציונית , ת...  אל הספר
רמות