ההיגיון המנהלי

ההיגיון המנהלי על פי ההיגיון המנהלי , אין לבזר את מבנה המערכת , שכן צעד זה הינו מהפכני , תועלתו אינה מרובה והסיכויים ליישמו קלושים . לכן עדיף ביזור תפקודי , שפירושו העברת מוקד קבלת ההחלטות מהשלטון המרכזי לנציגים במחוזות . הנהלת המחוז קרובה לשדה ההתרחשות המנהלית הפדגוגית , יש לה ראייה הוליסטית של הצרכים במחוז , ובית הספר כפוף להנהלת המחוז ואחראי לפניה . הטענה שכנגד אומרת שהמגרעות של המבנה הארגוני הריכוזי תקפות גם במקרה של הביזור התפקודי . לדעת גיבתון , גולדרינג וצבר בן יהושע , שלוש מגמות חברתיות ופוליטיות השפיעו על הביזור במערכת החינוך : > א < הדמוקרטיזציה בביקושים של הציבור לשירותים חברתיים , כולל חינוך , וסיפוקם גם ללא תיווכו של השלטון המרכזי . הציבור נעשה משכיל יותר ומצויד היטב במידע על זכויותיו ועל האפשרויות הפתוחות לפניו , ולכן אינו זקוק למתווכים כדי לממש את רצונותיו . > ב < ההשפעה ההולכת וגדלה במערב של אידיאולוגיות ניאו קונסרווטיביות המעודדות יישום מודלים של שוק חופשי בחינוך והפרטה של השירות הציבורי . ( ג ) הנטייה לפרטיקולריזציה בחינוך תוך הדגשת הייחודי והסתגרות של קבוצות שונות על...  אל הספר