מתקיעת יתד לרצף טריטוריאלי הנגב החל משנה צורה . הנוף החקלאי שהיה תמיד חקלאות מדברית הפך לאתר ניסיונות חקלאיים , נטוע בכרמים ובוסתני פרי , משורג בשדרות עצים ירוקות למניעת סחף חולי ומטולא בשדות ירוקים , חלקם בהשקיה וחלקם שדות בעל . גם הגורמים שקבעו את מיקום היישוב השתנו : מלבד הקירבה לקו המים היו עתה עוד שיקולים , כמו ו השתלבות באיזור יהודי , קירבה לעיר עברית עתידית , או התיישבות בחיבור קרקעי שבין חלקות השייכות זה מכבר ליהודים . אלה היו עתה הגורמים המכריעים . הנגב נתפס עתה במעמד חדש — איזור התיישבות שחייבים לתכננו . רכישת הקרקע בנגב ב 1947 הושפעה ממספר גורמים . ראשית , הסתיימה בהצלחה העלאת 11 הנקודות החדשות , שהיוו לא רק תחנות ניסוי חקלאיות אלא בסיס להתיישבות קבע במדבר . שנית , קו המים , אשר על תכנונו עבדו חודשים רבים , החל קורם עור וגידים , ובינואר אותה שנה הוחל בהנחתו מאיזור נירעם . שלישית , בידי המחלקות המיישבות הצטברו תוצאות הניסיונות החקלאיים שבוצעו במצפים , ואשר הוכיחו כי על אף המחסור במקור מים קבוע , ובלא מסקנה סופית באשר לגידולים המתאימים למדבר — יש מקום לייסד התיישבות חקלאית בנ...
אל הספר