לקראת נגב יהודי

לקראת נגב יהודי בבריטניה השתררה תחושת מבוי סתום עקב כישלונה להשיג גיבוי אמריקאי למדיניותה בארץ ישראל . למרות זאת החל השלטון בהכנות לכפיית פתרון משלו בארץ ישראל , באמצעות ועידה יהודית-ערבית . מפברואר 1946 עד לכינוסה של אותה ועידה בלונדון בינואר 1947 עיבד משרד החוץ הבריטי מספר תוכניות חלופיות לפתרון הסכסוך . לצדדים בארץ ישראל הוצעו מפות "חלוקה" על בסיס תוכנית "האוטונומיה החבלית" מבית מדרשו של ד' האריס . על אף התפתחות ההתיישבות היהודית בנגב , המשיך האריס לטעון , כי רוב שטח הנגב אינו ניתן לעיבוד . תוכניתו מ 1945 השאירה בידי הערבים ומיטיביהם הבריטים שטחים חשובים מהנגב . קו הגבול שהיתווה היה דומה לקו הגבול שנקבע בחוק הקרקע , 1940 שהפריד בין האיזור האסור לרכישה ליהודים ( מצפון לקו ) לאיזור המותר ( מדרום לקו . ( הגבולות ששרטט האריס התקבלו גם במשרד המושבות ושימשו בסיס לתוכנית מוריסק גריידי . קו הגבול לא התחשב כלל בשלושת המצפים היהודיים שנמצאו באיזור 69 בר צבי , ראשוני רביבים , עמ' 70 . 83-80 שם , עמ' . 50  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב