מבצע 11 הנקודות עד אותה עת היו בנגב 3 יישובים , בהם ישבו קרוב ל 200 איש , ושטח הקרקעות שעיבדו היה כ 11 אלף דונם . אנשי היישובים החדשים באיוור דורות-רוחמה ומתיישבי המצפים עשו מאמצים לרכז את הרכוש הקרקעי בשיטת החלפת קרקעות , בהדרכת הקרן הקיימת . הם מסרו לבדואים גושי קרקעות קטנים ומרוחקים , שהגישה אליהן נחסמה , ולא ניתן לעבדם , וקיבלו תמורתם קרקעות בקרבת המצפים , שנרכשו עוד לפני פרסום חוק הקרקע משנת . 1940 כך הורחבו בהדרגה שטחי הקרקע לכדי יחידה קרקעית משקית מרוכזת ובעלת גודל סביב , שאפשרה הקמת יישוב חקלאי עליה . על סמך רכישות אלה הציגה מחלקת הקרקעות של הקרן הקיימת תוכנית התיישבותית רבת תנופה של הקמת 15 נקודות חדשות בנגב בעלות של חצי מיליון לא"י . אספקת המים ליישובים הוערכה בעלות של רבע מיליון לא"י . הדירקטוריון אישר בהתלהבות 48 בן גוריון , לקראת קץ המנדט ( בעריכת מ' אביזהר , ( תל אביב , 1993 עמ' . 174 את התוכנית , ואף את השתתפותו ב 50 % מההוצאות הכרוכות בהובלת המים מאיזור נירעם לנקודות החדשות . מבצע ההתיישבות בנגב הוכן בדקדקנות במשך כחודשיים . המוסדות המיישבים השקיעו משאבים אדירים , בה...
אל הספר