הפעילות הציונית — הרחקת הגבול דרומה התנועה הציונית המשיכה לבחון כל תוכנית לרכישת קרקע לאור הצרכים הפוליטיים של המדינה היהודית העתידית . בין הגורמים המיישבים הוסכם , שלצורך הבטחת הבעלות בקרקע יש להקים נקודות כיבוש גם ללא תכנון חקלאי יסודי , וללא אמצעים מידיים להבטחת פרנסת המתיישבים . מושגים כמו "עלייה מהירה , " "הצלת אדמות , " "ניצול הזדמנות פוליטי , " שימשו עתה את הנהלת הסוכנות ודירקטוריון הקרן הקיימת , וייצגו מדיניות חדשה — רכישת קרקעות ועיבודן המהיר , תוך העדפת שטחים שנועדו להימסר למדינה היהודית על פי הוועדה המלכותית . בהכשרת היישוב הצטבר חומר רב הקשור בחקירות הקרקע , שאיפשר החלטה על התחלת התיישבות וניסיונות חקלאיים . המוסדות המיישבים הגבירו את קצב פעילותם . המרכז החקלאי הציע התיישבות מידית של 25 יישובים בנוסח "היאחזויות . " דברי טבנקין , מראשי מפא"י , היו חריפים למדי . הוא הציג גישה , שהעדיפה נוכחות והתיישבות על פני המשך רכישת גושי קרקע שאין לגביהם תכנון התיישבותי . טבנקין תבע בוועד הפועל של ההסתדרות התיישבות נועזת בדרום : יש להעדיף עליה מהירה על קרקע שלנו מאשר רכישה מהירה של קרקע ....
אל הספר